בתי
המשפט
|
|
|||
|
בית
משפט מחוזי חיפה
|
פ 000387/03
|
||
|
|
|||
|
בפני
הרכב כב' השופטים:
|
א.
רזי - [אב"ד]
ב.
בר-זיו
י.
אלרון
|
תאריך:
|
09/05/2004
|
lawdata - דטהחוקגזר
דין
הנאשם הורשע על פי
הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
על פי הנטען בכתב
האישום, בחודש יולי 2003 או בסמוך לכך הופעל אלכסנדר גרשמן על ידי משטרת ישראל
כסוכן משטרתי (להלן: "הסוכן") ויצר קשר עם הנאשם ועם ויטלי
מורדורוביץ (להלן: ויטלי), והללו סיכמו כי יזייפו עבורו תעודת זהות ישראלית.
בהמשך לאמור לעיל,
ביום 22.09.03, נפגשו הסוכן והנאשם בחניון
תחנת הרכבת - בת גלים בחיפה, שם מסר הסוכן בהנחיית המשטרה 2 תמונות של שוטרת,
ומקדמה כספית על סך 1,500 ₪ לידי הנאשם, על מנת שיזייף תעודת זהות עם תמונתה של
השוטרת.
במפגש במועד
הנ"ל, סוכם בין הנאשם לבין הסוכן כי הנאשם וויטלי "ימכרו לסוכן בחורה
להעסקה בזנות".
זאת ועוד נטען כי,
לצורך כך, ביום 30.09.03 נסעו הנאשם וויטלי יחד עם שתי בחורות לחיפה, לצורך מכירתן
להעסקה בזנות, ובמפגש שהתקיים במקום, מסרו לסוכן את היתרה הכספית בגין תעודת הזהות
המזוייפת (סך של 3,500 ₪) ותמורת הבחורות סוכם, כי הסוכן ישלם סך של 9,000 דולר.
כחלק מעיסקת מכירת
הבחורות להעסקה בזנות, מסר הסוכן לידי הנאשם סך של 27,000 ₪ תוך מתן התחייבות
להעביר לידי הנאשם וחברו את יתרת התמורה בסך 13,500 ₪.
בגין המסכת העובדתית
המפורטת לעיל, הורשע הנאשם, כאמור על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים
203א(א)+29, 499(א)(1) 418 סיפא + 29 לחוק
העונשין התשל"ז - 1977. דהיינו, סחר בבני
אדם, קשירת קשר, זיוף בנסיבות מחמירות.
נקדים ונאמר כי הודאת
הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום היתה לאחר, שהחלה שמיעת הראיות בתיק זה,
ונחשפנו, בין היתר, לעדותן של שתי הבחורות נשוא העיסקה שבכתב האישום, ועל כך,
נתייחס בהמשך גזר הדין.
באת כח המאשימה עמדה
על חומרתן הרבה של העבירות בהן הורשע הנאשם. לטענתה, במערכת היחסים הפנימית בין
הנאשם לבין ויטלי, הנאשם היה הדומיננטי ביניהם והפנתה בענין זה לחומר הראיות שהוצג
בפנינו. באת כח המאשימה ביקשה מאיתנו, לגזור על הנאשם "עונש מכביד"
שלא יפחת מהעונש שהוטל על ויטלי, שמשפטו נסתיים לפני מספר שבועות בהסדר טיעון.
באשר לקנס נטען כי "הכסף המשטרתי" שנמסר לנאשם ולויטלי לא הוחזר.
כעולה מגזר הדין שניתן
בת.פ.
386/03, הוטל על ויטלי עונש
מאסר בפועל למשך שלוש וחצי שנים, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15,000 ₪ או
4 חודשי מאסר תמורתו.
יחד עם זאת, ב"כ
המאשימה, ברוב הגינותה, לא התעלמה מהנסיבות המיוחדות "הסובבות"
את המסכת העובדתית של מכירת שתי הבחורות לעיסוק בזנות, בכוונה לכך, כי השתיים היו "שותפות"
לביצוע העיסקה, כאשר המכירה התבצעה על דעתן, מתוך כוונה לזכות בנתח כספי בגין
המכירה, ולאחר מכן, להסתלק מחזקתו של "הרוכש", מעסיקן העתידי.
מנגד נטען, כי תפקידו
של הנאשם היה שולי ביותר. לטענת הסניגור,
ויטלי הציע לנאשם "כל מיני דרכי פרנסה בכך שהוא יסייע לו במשא ומתן עם
אנשים שונים, יענה לעיתים לשיחות טלפון ויסע להפגש עם הסוכן." בהקשר
לראיות המעידות על כך שהנאשם היה הדמות הדומיננטית נטען, שויטלי שלח את הנאשם לבצע את העיסקה, מאחר והוא
(ויטלי) היה "מודע" לכך שהוא נמצא תחת מעקב משטרתי.
בטיעוניו לעונש
הסניגור גם התמקד ברקע האישי והמשפחתי של הנאשם, אשר עלה לישראל לפני כ- 7
שנים מחבר העמים ללא הוריו, התגייס לצה"ל ושרת שירות צבא מלא.
כמו כן, הופנינו ל"תעודת
הערכה" לחייל המשתחרר משירות
סדיר בה ציינו מפקדיו של הנאשם כי הנאשם הינו "הגון, ישר, מתמיד בביצוע
תפקידו מסייע ועוזר לזולת".
בא כוחו המלומד של
הנאשם הפנה לעובדה כי לנאשם אין רישומים פליליים, וכי עד להסתבכותו בפלילים נשוא
תיק זה, רכש השכלה אקדמית ולו שני תארים אקדמים, ומכאן כי יש לראות את כישלונו
כמעידה חד פעמית. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.
בנוסף לאמור לעיל,
הרחיב ב"כ הנאשם בטיעוניו בעובדת היותן של שתי הבחורות נשוא
"העיסקה" שותפות "להליך המכירה", כי אין המדובר בנאשם אשר
העסיק בחורות אלה בזנות קודם לכן, או כי כפה עליהן לעסוק בזנות או כפה עצמו עליהן
בכל דרך שהיא.
אין חולק בדבר החומרה
הרבה שיש לראות בעבירות בהן הודה הנאשם שבפנינו. יחד עם זאת, כפי שבאת כח המאשימה טענה בפנינו, מן הראוי לאבחן
את נסיבות המקרה דנן, מפרשיות אחרות של סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, גם אם אין בכך
כדי להקל ראש בחומרת העבירות, כשלעצמן.
"העבירה של סחר בבני אדם לצורך העסקתם בזנות היא מהעבירות
הבזויות והנתעבות שבספר החוקים שלנו. יש בה מן הסוואה שבמכירת אדם, מהאכזריות
והשפלה בניצול מיני והאימה שבסחיטה. בתור עבירה זו מובנים המורא והפחד שמטיל הסוחר
על קורבנותיו - ועל המעורבים במסחרו - בתקופת השיעבוד ואף אחרי שיצאו מעבדות
לחירות".
[מדינת ישראל נ. עמי ישי תק-על 57, 2001(4)]
ואולם, כידוע, יש
לבחון כל מקרה ומקרה, על פי נסיבותיו.
ציינו בתחילת גזר דין
זה את העובדה כי בתיק זה החלה שמיעת ראיות, ובין היתר, שמענו את עדותן של הבחורות
נשוא "העיסקה", וכך, למדנו מפיה של אחת הבחורות (ע.ת. 3 ולריה פמפילובה),
כי ללא קשר עם הנאשם, עסקה בזנות (עמ' 8 שור' 9, עמ' 32 שור' 8 לפרו') .
יתרה מכך, העדה סיפרה
בעדותה כי סיכמה עם הנאשם וויטלי כי תמורת מכירתה, תקבל סך של 3,000 דולר (גם אם
בפועל לא קיבלה מאומה מהסכום עליו סוכם עימה) (עמ' 21 שור' 4-16 לפרו').
"אנחנו
סיכמנו יחד" (עמ' 33 שור' 13-15).
כך גם עדת התביעה
כריסטינה פלימונובה סיפרה כי היתה מודעת לעיסקת המכירה, ושאר מרכיביה, וכי באה
מלכתחילה לישראל "להרוויח כסף, לעבוד בזנות". (עמ' 47 שור' 20).
עינינו הרואות, כי
נסיבותיו של תיק זה מיוחדות במינן לאור מודעותן, הסכמתן ורצונן המלא של שתי
הבחורות נשוא עיסקת המכירה "ללכת על העיסקה" על מנת לקבל תמורה כספית, כחלק מעיסקה זו.
לאחר ששקלנו את טענות ב"כ הצדדים ואת
מכלול הנסיבות, הן לחומרא והן לקולא, אנו מחליטים להטיל על הנאשם את העונשים
הבאים:
א. 4 שנות מאסר, מהן 3 שנים לריצוי בפועל
החל מיום מעצרו (31.10.03) והיתר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה מאלה שבהן
הורשע בתיק זה.
ב. קנס בסכום של 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר
תמורתו.
זכות
ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום.
ניתן היום י"ח באייר,
תשס"ד (9 במאי 2004) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.
א. רזי , ב.
בר-זיו, י. אלרון, ב. בר-זיו, י. אלרון
|
א. רזי, שופט
[אב"ד]
|
|
ב. בר-זיו, שופטת
|
|
י. אלרון, שופט
|
000387/03פ 051 א.נ.
