יום שני, 26 באוקטובר 2015

דניס בן ולדימיר ברוסטינוב

בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
פ  000387/03

בפני הרכב כב' השופטים:
א. רזי - [אב"ד]
ב. בר-זיו
י. אלרון
תאריך:
09/05/2004


בעניין:
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה





- נ ג ד -


דניס בן ולדימיר ברוסטינוב ת"ז 313962854 יליד 1975 (במעצר)
ע"י ב"כ עו"ד אלכס כהן





lawdata - דטהחוקגזר דין


הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

על פי הנטען בכתב האישום, בחודש יולי 2003 או בסמוך לכך הופעל אלכסנדר גרשמן על ידי משטרת ישראל כסוכן משטרתי (להלן: "הסוכן") ויצר קשר עם הנאשם ועם ויטלי מורדורוביץ (להלן: ויטלי), והללו סיכמו כי יזייפו עבורו תעודת זהות ישראלית.

בהמשך לאמור לעיל, ביום 22.09.03, נפגשו הסוכן והנאשם  בחניון תחנת הרכבת - בת גלים בחיפה, שם מסר הסוכן בהנחיית המשטרה 2 תמונות של שוטרת, ומקדמה כספית על סך 1,500 ₪ לידי הנאשם, על מנת שיזייף תעודת זהות עם תמונתה של השוטרת.

במפגש במועד הנ"ל, סוכם בין הנאשם לבין הסוכן כי הנאשם וויטלי "ימכרו לסוכן בחורה להעסקה בזנות".

זאת ועוד נטען כי, לצורך כך, ביום 30.09.03 נסעו הנאשם וויטלי יחד עם שתי בחורות לחיפה, לצורך מכירתן להעסקה בזנות, ובמפגש שהתקיים במקום, מסרו לסוכן את היתרה הכספית בגין תעודת הזהות המזוייפת (סך של 3,500 ₪) ותמורת הבחורות סוכם, כי הסוכן ישלם סך של 9,000 דולר.
כחלק מעיסקת מכירת הבחורות להעסקה בזנות, מסר הסוכן לידי הנאשם סך של 27,000 ₪ תוך מתן התחייבות להעביר לידי הנאשם וחברו את יתרת התמורה בסך 13,500 ₪.
בגין המסכת העובדתית המפורטת לעיל, הורשע הנאשם, כאמור על פי הודאתו בעבירות לפי סעיפים 203א(א)+29, 499(א)(1)  418 סיפא + 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977. דהיינו, סחר בבני אדם, קשירת קשר, זיוף בנסיבות מחמירות.

נקדים ונאמר כי הודאת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום היתה לאחר, שהחלה שמיעת הראיות בתיק זה, ונחשפנו, בין היתר, לעדותן של שתי הבחורות נשוא העיסקה שבכתב האישום, ועל כך, נתייחס בהמשך גזר הדין.

באת כח המאשימה עמדה על חומרתן הרבה של העבירות בהן הורשע הנאשם. לטענתה, במערכת היחסים הפנימית בין הנאשם לבין ויטלי, הנאשם היה הדומיננטי ביניהם והפנתה בענין זה לחומר הראיות שהוצג בפנינו. באת כח המאשימה ביקשה מאיתנו, לגזור על הנאשם "עונש מכביד" שלא יפחת מהעונש שהוטל על ויטלי, שמשפטו נסתיים לפני מספר שבועות בהסדר טיעון. באשר לקנס נטען כי "הכסף המשטרתי" שנמסר לנאשם ולויטלי לא הוחזר.

כעולה מגזר הדין שניתן בת.פ. 386/03, הוטל על ויטלי עונש מאסר בפועל למשך שלוש וחצי שנים, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 15,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

יחד עם זאת, ב"כ המאשימה, ברוב הגינותה, לא התעלמה מהנסיבות המיוחדות "הסובבות" את המסכת העובדתית של מכירת שתי הבחורות לעיסוק בזנות, בכוונה לכך, כי השתיים היו "שותפות" לביצוע העיסקה, כאשר המכירה התבצעה על דעתן, מתוך כוונה לזכות בנתח כספי בגין המכירה, ולאחר מכן, להסתלק מחזקתו של "הרוכש", מעסיקן העתידי.

מנגד נטען, כי תפקידו של הנאשם היה שולי ביותר. לטענת  הסניגור, ויטלי הציע לנאשם "כל מיני דרכי פרנסה בכך שהוא יסייע לו במשא ומתן עם אנשים שונים, יענה לעיתים לשיחות טלפון ויסע להפגש עם הסוכן." בהקשר לראיות המעידות על כך שהנאשם היה הדמות הדומיננטית נטען,  שויטלי שלח את הנאשם לבצע את העיסקה, מאחר והוא (ויטלי) היה "מודע" לכך שהוא נמצא תחת מעקב משטרתי.

בטיעוניו לעונש הסניגור גם התמקד ברקע האישי והמשפחתי של הנאשם, אשר עלה לישראל לפני כ- 7 שנים מחבר העמים ללא הוריו, התגייס לצה"ל ושרת שירות צבא מלא.

כמו כן, הופנינו ל"תעודת הערכה"  לחייל המשתחרר משירות סדיר בה ציינו מפקדיו של הנאשם כי הנאשם הינו "הגון, ישר, מתמיד בביצוע תפקידו מסייע ועוזר לזולת".

בא כוחו המלומד של הנאשם הפנה לעובדה כי לנאשם אין רישומים פליליים, וכי עד להסתבכותו בפלילים נשוא תיק זה, רכש השכלה אקדמית ולו שני תארים אקדמים, ומכאן כי יש לראות את כישלונו כמעידה חד פעמית. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

בנוסף לאמור לעיל, הרחיב ב"כ הנאשם בטיעוניו בעובדת היותן של שתי הבחורות נשוא "העיסקה" שותפות "להליך המכירה", כי אין המדובר בנאשם אשר העסיק בחורות אלה בזנות קודם לכן, או כי כפה עליהן לעסוק בזנות או כפה עצמו עליהן בכל דרך שהיא.

אין חולק בדבר החומרה הרבה שיש לראות בעבירות בהן הודה הנאשם שבפנינו. יחד עם זאת, כפי  שבאת כח המאשימה טענה בפנינו, מן הראוי לאבחן את נסיבות המקרה דנן, מפרשיות אחרות של סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, גם אם אין בכך כדי להקל ראש בחומרת העבירות, כשלעצמן.

באשר לחומרה שיש לראות בעבירות אלה, אין לנו אלא להפנות לנאמר מפי כב' השופט י. טירקל בבש"פ 9274/01:

"העבירה של סחר בבני אדם לצורך העסקתם בזנות היא מהעבירות הבזויות והנתעבות שבספר החוקים שלנו. יש בה מן הסוואה שבמכירת אדם, מהאכזריות והשפלה בניצול מיני והאימה שבסחיטה. בתור עבירה זו מובנים המורא והפחד שמטיל הסוחר על קורבנותיו - ועל המעורבים במסחרו - בתקופת השיעבוד ואף אחרי שיצאו מעבדות לחירות".
[מדינת ישראל נ. עמי ישי תק-על 57, 2001(4)]

ואולם, כידוע, יש לבחון כל מקרה ומקרה, על פי נסיבותיו.

ציינו בתחילת גזר דין זה את העובדה כי בתיק זה החלה שמיעת ראיות, ובין היתר, שמענו את עדותן של הבחורות נשוא "העיסקה", וכך, למדנו מפיה של אחת הבחורות (ע.ת. 3 ולריה פמפילובה), כי ללא קשר עם הנאשם, עסקה בזנות (עמ' 8 שור' 9, עמ' 32 שור' 8 לפרו') .

יתרה מכך, העדה סיפרה בעדותה כי סיכמה עם הנאשם וויטלי כי תמורת מכירתה, תקבל סך של 3,000 דולר (גם אם בפועל לא קיבלה מאומה מהסכום עליו סוכם עימה) (עמ' 21 שור' 4-16 לפרו').
"אנחנו סיכמנו יחד" (עמ' 33 שור' 13-15).

כך גם עדת התביעה כריסטינה פלימונובה סיפרה כי היתה מודעת לעיסקת המכירה, ושאר מרכיביה, וכי באה מלכתחילה לישראל "להרוויח כסף, לעבוד בזנות". (עמ' 47 שור' 20).

עינינו הרואות, כי נסיבותיו של תיק זה מיוחדות במינן לאור מודעותן, הסכמתן ורצונן המלא של שתי הבחורות נשוא עיסקת המכירה "ללכת על העיסקה" על מנת לקבל תמורה כספית, כחלק מעיסקה זו.

לאחר ששקלנו את טענות ב"כ הצדדים ואת מכלול הנסיבות, הן לחומרא והן לקולא, אנו מחליטים להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         4 שנות מאסר, מהן 3 שנים לריצוי בפועל החל מיום מעצרו (31.10.03) והיתר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה מאלה שבהן הורשע בתיק זה.

ב.         קנס בסכום של 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו.

זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ד (9 במאי 2004) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

א. רזי , ב. בר-זיו, י. אלרון, ב. בר-זיו, י. אלרון



א. רזי, שופט
[אב"ד]

ב. בר-זיו, שופטת

י. אלרון, שופט

000387/03פ  051 א.נ.

יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

מה עונשו של זה שאינו עומד בדיבורו? משפט עברי / מאת משרד עו"ד נועם קוריס ושות'...

בס"ד
מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על התחייבות בע"פ ע"פ המשפט העברי.

מה משמעותה של התחייבות בעל פה על פי המשפט העברי ומה בינה לבין החוק בישראל.

אודות משרד עו"ד נועם קוריס:
·          
מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:


נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן...

מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן
משה התקבל לעבודה כמתכנת בחברת הייטק, לאחר מכן החברה מעוניינת לשלוח אותו לעבודה בחו"ל ולצורך כך נחתם עמו הסכם, משה מכר את כל מטלטליו ובת זוגתו עזבה את עבודתה לצורך נסיעתם לחו"ל, ימים מספר לפני שעזבו את הארץ המעסיק מודיע למשה שהוא מבטל את ההסכם והוא נשאר בארץ, כתוצאה מכך לבת זוגתו אין עבודה, משה צריך לחפש דירה להשכרה בארץ שמחירה פי שנים, משה צריך לרכוש מטלטלים מחדש שיוצא לו הוצאות רבות, משה פונה למנהל החברה על הנזקים שנגרמו לו ומנהל החברה משיב לו שהכל היה בתום לב ללא כוונה ולצערו נאלץ להודיע לו הודעה זו, עם מי הדין? והאם מוטל על החברה לשלם פיצויים למשה?

מאיר סגל, (משרד עו"ד נועם קוריס) משיב:
כשמדובר בהפרת חוזה, הצד המקיים יכול לתבוע פיצוי מהצד המפר, המבוסס על ההפסד שנגרם לו בעקבות ההפרה.
ולכן כיוון שהחברה הפרה את ההסכם והיה ביניהם הסכם חתום הרי שהחברה חייבת לפצות את משה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.
ולפיכך חשוב שכל הדברים הללו יהיו מעוגנים בחוזה שבמידה וצד אחד יפר את החוזה הצד השני יפוצה, באם לא יהיה כתוב בחוזה הצד המפר יטען להגנתו לא נכתב בחוזה ולפיכך אין לי חיוב לשפותו מצד הדין.

רק השאלה שנשאלת האם החברה חייבת לפצות על כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך?
בדרך כלל חברות עורכות חוזה רילוקיישן ככל הסכם עבודה רגיל ולצורך כך בהסכם ישנו התייחסות למעביד ולעובד, לפיכך בן זוגו של העובד בד"כ אינו נכלל בחוזה עבודה, ולכן במקרה שיש הפרה ולא נכתב שמו של בן זוגו בחוזה הפגיעה שתהיה כתוצאה מההפרה על בן הזוג לא יחול על המעביד.
נקודה זו ממחישה לנו ביתר שאת את החשיבות שבהסכם רילוקיישן יש צורך להגן על בן הזוג במקרה של פיטורין וכיוצ"ב.

בנוסף יש לתת התייחסות גם לנושא הביטוחים והוויזות עבור בן הזוג מאחר ובן הזוג תלוי בעובד החברה וברגע שנפסק עבודתו של עובד החברה גם בן הזוג מאבד את ביטוחיו, לפיכך יש לעגן בחוזה את נושא הביטוחים ונושא הוויזות ושלא ימצאו את עצמם העובד ובן זוגו בארץ זרה מתמודדים עם שכ"ד ועם עלויות נוספות ללא עבודה.   

יתירה מכך יש לערוך הסכם עבודה לתקופה קצובה לרילוקיישן, במדה והעובד יפוטר יחוייב המעביד לשלם לו את שכרו
ראיה לכך בע"ע 345/06 פרץ טסטה נ' אטיס אלקטרוניקה בע"מ (ניתן ביום 1.9.2009), נפסק כי כאשר מדובר בפיצוי על הפרת חוזה לתקופה קצובה, ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה, כאשר חישוב הפיצוי מבוסס על שכר ונלווים, בניכוי הסכומים שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה. במקרה שנידון בפסק הדין, יצרו הצדדים  "הסכם לתקופה קצובה רבעוני", כאשר ככל שלא ניתנת הודעה על סיום העבודה לפחות שישה שבועות לפני תום הרבעון, תוקפו של הסכם העבודה מוארך אוטומטית עד לתום הרבעון הבא. משלא נתנה החברה למשה הודעה על סיום עבודה במועד שנקבע בהסכם, זכאי משה לפיצוי בסכום השווה לשכר בעד החודשים עד לתום הרבעון והתנאים הנלווים (פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה והפרשות לקרן השתלמות) בעד תקופה זו. כעקרון, היה מקום לקזז מסכום הפיצוי גם את הסכומים שהשתכר משה בחודשים אלו או את הסכומים שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה, לרבות דמי אבטלה. אולם, נטל ההוכחה כי משה לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק מוטל על החברה, אשר כלל לא העלה טענה זו ולא הוכיח מהם הסכומים שהמערער השתכר או יכול היה להשתכר.

בע"ב 3008/01 שלומית עמיחי נ. מדינת ישראל (ניתן ביום 2.11.2004), נפסק כי הפיצוי בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה הינו בגין הפסד כספי בלבד. במקרה שנידון בפסק הדין, לתובעת לא נגרם הפסד כספי, שכן מעסיקתה לשעבר המשיכה לשלם לה את משכורתה במשך מספר חודשים לאחר הפרת החוזה, ובנוסף היא החלה לעבוד במקום עבודה חדש ומשכורתה לא נפלה משיעור משכורתה הקודמת.

בתע"א 9134/06 ארז בהר נ' סטרטיגו בע"מ ואח' (ניתן ביום 17.2.2011 כב' השופט טננבוים), בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע, כי נוכח העובדה שבגין הצדדים סוכמה תקופת עבודה לתקופה קצובה בת שנתיים לפחות, פיטורי התובע, במועד שפוטר, מהווים הפרה של הסכם העסקה לתקופה קצובה. המסקנה המתבקשת לכאורה הינה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים כמו גם לפיצוי בגין ההפסד אשר נגרם לו בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה. עם זאת, בית הדין קבע כי דרך התנהלותו של התובע במהלך תקופת עבודתו באשר למילוי חובותיו כעובד כמו גם העיסוקים הפרטיים שלו מלמדים, כי התובע לא עמד בחובותיו כלפי הנתבעת. משכך, אין הנתבעים חייבים במלוא הפיצוי לתובע בעבור תקופת העבודה הנוספת מכוח הסכם העבודה. בנסיבות הענין קמה לנתבעים הגנת אשם תורם כנגד תביעתו של התובע.

לפיכך, במקרה המתואר לעיל הנזק שבו פוטר עובד הפיצוי שנגרם למשה הוא הפסד שכר עד לתום תקופת החוזה.

יצוין כי במקרה ובו הצד המפר את החוזה לתקופה קצובה הוא העובד, ולא המעביד, נראה כי המעביד יוכל לתבוע פיצוי מהעובד במידה ויוכל להוכיח כי עקב ההפרה נגרם לו נזק כספי, ושניתן לכימות, מעבר לרגיל, עקב עזיבתו הבלתי צפויה של העובד את מקום העבודה.

אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
          עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com


עו"ד אודות עו"ד נועם קוריס:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס